"איש הקבלה מדמון"
 החזרת אהבה, כישוף אהבה, כישופים - לפי הקבלה
הסרת כישוף, כישופים, כשפים, עין הרע, פתיחת מזל,

לא השגת את מדמון שלח/י הודעת SMS ומדמון יחזור אליך.
 

ליצירת קשר: 054-7515590


זהירות - פן תפגעו

דף הבית >> זהירות - פן תפגעו
מדמון קובעכל מי שלא יודע מהו סוד הצליל וסודות מעגלי הרוח אינו מבין בקבלה בכלל !!!  
        כל מי שכותב ו/או מוכר קמעות  
  - מדמון מציע לו ללמוד עוד 70 שנה ! 

 מדמון קובע ב- 100%: כל מיסטיקן הטוען שהוא רואה נסתרות, בעל כוחות
מוכר: קמעות, לחשים, צפנים, סמלים, נרות וכו', אינו מבין בקבלה המעשית בכלל.
   

 
מדמון קובע ב- 100% שאין אפשרות להחזיר אהבה באמצעות קמעות !!! 
רוצים לראות מה באמת קמעות עושים ? כתבו בגוגל - מחזיר אהבה כלבוטק  ואז תבינו הרבה יותר !
 
מדמון קובע : חטאו כל כותבי הקמעות לדורותיהם !!!
כל אדם העושה שימוש בקמעות כתובים ו/או מצויירים, מכל מן וסוג שהוא. פוגע בעצמו ובבני משפחתו באופן הקשה ביותר. כל הקמעות הכתובים, או המצויירים הם אסורים וגורמים לנזק בלתי הפיך !

 
מאמר קצר - מאת: איש הקבלה מדמון - קמעות - השקר העולמי
בעשור האחרון התרבו המיסטיקנים ו/או קבליסטים הכותבים קמעות כנגד דבר האלוהים ובנוסף הם טוענים שהם מתקשרים עם מלאכים, מתים, נביאים, רבנים, צדיקים וכו'. בעזרתם הם מקבלים מסרים ותשובות, מרפאים מחלות, מחזירים אהבה, פותחים מזלות, מסירים כישופים, עין הרע, מחסומים ועוד. מדמון שואל את אותם הוזים למה המלאכים, הצדיקים וכו', לא מוסרים לכם את מספרי הגרלת הלוטו ? מדמון קובע: כי אנשים אלו הזויים ובזויים, הם לא מאמינים לעצמם ובעצמם ולהם ברור כי הכל כזב ושקר אחד גדול! מדמון שואל למה אנשים אלו הולכים כנגד דבר האלוהים ? מדמון קובע: כי אנשים אלו הם נביאי השקר וחובה להדיר רגליים מהם.
 

מדמון קובע : חטאו כל כותבי הקמעות לדורותיהם !!!
כל אדם המחזיק קמעות כתובים ו/או מצויירים מכל מן וסוג שהוא בביתו ו/או על גופו, פוגע בעצמו ובבני משפחתו, באופן הקשה ביותר... כל הקמעות הכתובים, או המצויירים הם אסורים והם נגד דבר האלוהים !  
 
דעתו של הרמב"ם ברורה ביותר.
הרמב"ם שלל את הקמעות בצורה הברורה ביותר: בספרו מורה נבוכים : כתב " ואל יעלו על לבך הזיות כותבי הקמעות, ומה שתשמע מהם או תמצא בספריהם הטיפשיים, שמות שהם מצרפים אותם שאינם מורים על שום עניין כלל, וקוראים אותם שמות, ומדמים שהם צריכים קדושה וטהרה, ושהם עושים נפלאות- כל הדברים הללו סיפורים שאין ראוי לאדם שלם לשומעם, כל שכן להאמין בהם, ולסבור אותם".
  
יחסו זה של הרמב"ם מבטא את השקפת עולמו המדעית-אמפירית, הגורסת כי יש לשפוט דברים לפי הוכחת יעילותם בפועל, ולא לפי דמיונם של אנשים הזויים .
חכמי הקבלה - אסרו שימוש בקמעות באיסור מוחלט !

 
יש המציגים עצמם כאנשי קבלה המייחסים לעצמם כוח הזוי ובזוי .
הם טוענים שהם כותבים קמעות משביעים מלאכים וחותמים על חותמים וכו'. 

גולשים יקרים: האם אתם באמת מאמינים שיש אדם אחד בעולם המדבר ו/או מארח בביתו מלאכים?
מדמון קובע: כי רק אדם רפה שכל ופתי יאמין להם, כל הטוען שהוא משביע ו/או מדבר עם מלאכים ו/או טוען שהוא כותב קמעות לפי צופן סודי, שכותבים לו מקובלים עלומי שם. הוא אדם החי בחגיגה של דמיון ופנטסיה.  
מדמון מזהי
ר - כל מי שברשותו קמעות חייב לזרוק אותם מהר - קמעות גורמים נזק ולהרבה צרות בחיים !!! 
   
מהו - קמע "חותם שלמה" גולש יקר, קרא הכתוב מטה...  צא למד והשכל ...  "חותם שלמה", [פנטגרם] הואכוכב מחומש, בעל 5 משולשים זהים. המילה פנטגרם מגיעה מהמילה היוונית  פנטגרמון , משמעות המילה פנטגרמון היא חמישה קווים. השימוש בחותם שלמה היה סמלי ביוון ובבל העתיקות. לחותם שלמה [לפנטגרם] יוחסו יכולת של כישוף רע ומזיק .... אנשים שעבדו אלילים ענדו על צווארם תכשיט זה שיש עליו ציור בדמות חותם שלמה. הנוצרים השתמשו לעתים קרובות בחותם שלמה כדי לסמל את 5 פצעי הצליבה של ישו . הפנטגרם נקשר גם לאלה ונוס ולאל הרומאי לוציפר, ששימש כאל הבוקר והידע.
 
השטניזם משתמשים בחותם שלמה [בפנטגרם] שמשמעותו גיהנום... בטרמיננולוגיה הנוצרית היא מילה בה משתמשים בברית החדשה, הכוונה היא למקום בו נפלו מלאכים כבולים בשלשלאות. האותיות ביוונית עתיקה של חותם שלמה [הפיתגוראים] מוחלפות על ידי מילים עבריות שיוצרות את השם לויתן - שטניזם כאות הרוע, הפשע, ולמרדנות כנגד אנשים טובים ו/או לצורך שיוך אתני ודתי.
 
ביהדות : קמע חותם שלמה היה אחד הסמלים העיקריים של ירושלים בין השנים 300 ל 150 לפני הספירה. חותם שלמה [הפנטגרם] הוטבע על ידיות של קנקנים בלבד ! בתל גזר התגלו חותמי שלמה עם כתב קשה לפענוח. לדעת ארכיאולוגים את האותיות יש לקרוא כ"ירשלמ", הלוא היא ירושלים.  

לידיעתכם: בכל התורה והתנ"ך בכללותו לא מוזכרת המילה קמע או קמעות.
למה מדמון לא מאמין בקמעות כתובים ו/או מצוירים? כי הדבר מנוגד לדבר האלוהים, והאמונה בקמעות רווחה רק בתקופת ימי הביניים ובעיקר בזמן מסעות הצלב. קיימות עדויות על שימוש בקמעות הרבה מאוד שנים. בכל התקופות ! בני דתות רבות, נשאו עימם קמעות, ציורים בדמות עינו של הורוס, נמצאו קמעות על קברים קדומים במצרים, לצידם של מומיות. קמעות כתובים נמצאו גם בחפירות ארכיאולוגיות המתייחסות לתקופות חיים מאוחרות יותר. גם בימינו, יש מי שמאמין בשימוש בקמעות. במקרים רבים ישנה השפעת גומלין בין הדתות והתרבויות השונות. השימוש בקמעות מקורן בדתות ותרבויות אחרות שאין להם כול קשר ליהדות . לדוגמא: החמסה הוא בתרבות האיסלם. רעיון הקמעות כולו נכנס ליהדות בהשפעת הבבלים, בתקופת גלות בבל. מחקרים מוכיחים כי השימוש בקמעות נפוץ גם היום אצל אנשים חסרי ישע בעת צרה ומצוקה. אנשים אלו פוגעים ומזיקים לעצמם ולבני משפחתם באופן הקשה ביותר. הגרוע מכל הם חוטאים כנגד דבר האלוהים !
 

 
גולש יקר,  צא למד והשכל.  מדוע מדמון כנגד כותבי קמעות השקר ?

דברים פרק ט
א שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם אֶת-הַיַּרְדֵּן, לָבֹא לָרֶשֶׁת גּוֹיִם, גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִמֶּךָּ--עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצֻרֹת, בַּשָּׁמָיִם.  ב עַם-גָּדוֹל וָרָם, בְּנֵי עֲנָקִים:  אֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ, וְאַתָּה שָׁמַעְתָּ--מִי יִתְיַצֵּב, לִפְנֵי בְּנֵי עֲנָק.  ג וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם, כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא-הָעֹבֵר לְפָנֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה--הוּא יַשְׁמִידֵם וְהוּא יַכְנִיעֵם, לְפָנֶיךָ; וְהוֹרַשְׁתָּם וְהַאֲבַדְתָּם מַהֵר, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה לָךְ.  ד אַל-תֹּאמַר בִּלְבָבְךָ, בַּהֲדֹף יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֹתָם מִלְּפָנֶיךָ לֵאמֹר, בְּצִדְקָתִי הֱבִיאַנִי יְהוָה, לָרֶשֶׁת אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת:  וּבְרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה, יְהוָה מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ.  ה לֹא בְצִדְקָתְךָ, וּבְיֹשֶׁר לְבָבְךָ, אַתָּה בָא, לָרֶשֶׁת אֶת-אַרְצָם:  כִּי בְּרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ, וּלְמַעַן הָקִים אֶת-הַדָּבָר אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֶיךָ, לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב.  ו וְיָדַעְתָּ, כִּי לֹא בְצִדְקָתְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ אֶת-הָאָרֶץ הַטּוֹבָה הַזֹּאת--לְרִשְׁתָּהּ:  כִּי עַם-קְשֵׁה-עֹרֶף, אָתָּה.  ז זְכֹר, אַל-תִּשְׁכַּח, אֵת אֲשֶׁר-הִקְצַפְתָּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בַּמִּדְבָּר:  לְמִן-הַיּוֹם אֲשֶׁר-יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, עַד-בֹּאֲכֶם עַד-הַמָּקוֹם הַזֶּה, מַמְרִים הֱיִיתֶם, עִם-יְהוָה.  ח וּבְחֹרֵב הִקְצַפְתֶּם, אֶת-יְהוָה; וַיִּתְאַנַּף יְהוָה בָּכֶם, לְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם.  ט בַּעֲלֹתִי הָהָרָה, לָקַחַת לוּחֹת הָאֲבָנִים לוּחֹת הַבְּרִית, אֲשֶׁר-כָּרַת יְהוָה, עִמָּכֶם; וָאֵשֵׁב בָּהָר, אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה--לֶחֶם לֹא אָכַלְתִּי, וּמַיִם לֹא שָׁתִיתִי.  י וַיִּתֵּן יְהוָה אֵלַי, אֶת-שְׁנֵי לוּחֹת הָאֲבָנִים--כְּתֻבִים, בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים; וַעֲלֵיהֶם, כְּכָל-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה עִמָּכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ--בְּיוֹם הַקָּהָל.  יא וַיְהִי, מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם, וְאַרְבָּעִים, לָיְלָה; נָתַן יְהוָה אֵלַי, אֶת-שְׁנֵי לֻחֹת הָאֲבָנִים--לֻחוֹת הַבְּרִית.  יב וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי, קוּם רֵד מַהֵר מִזֶּה--כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מִמִּצְרָיִם:  סָרוּ מַהֵר, מִן-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם--עָשׂוּ לָהֶם, מַסֵּכָה.  יג וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר:  רָאִיתִי אֶת-הָעָם הַזֶּה, וְהִנֵּה עַם-קְשֵׁה-עֹרֶף הוּא.  יד הֶרֶף מִמֶּנִּי, וְאַשְׁמִידֵם, וְאֶמְחֶה אֶת-שְׁמָם, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם; וְאֶעֱשֶׂה, אוֹתְךָ, לְגוֹי-עָצוּם וָרָב, מִמֶּנּוּ.  טו וָאֵפֶן, וָאֵרֵד מִן-הָהָר, וְהָהָר, בֹּעֵר בָּאֵשׁ; וּשְׁנֵי לוּחֹת הַבְּרִית, עַל שְׁתֵּי יָדָי.  טז וָאֵרֶא, וְהִנֵּה חֲטָאתֶם לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם--עֲשִׂיתֶם לָכֶם, עֵגֶל מַסֵּכָה:  סַרְתֶּם מַהֵר--מִן-הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר-צִוָּה יְהוָה אֶתְכֶם.  יז וָאֶתְפֹּשׂ, בִּשְׁנֵי הַלֻּחֹת, וָאַשְׁלִכֵם, מֵעַל שְׁתֵּי יָדָי; וָאֲשַׁבְּרֵם, לְעֵינֵיכֶם.  יח וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי יְהוָה כָּרִאשֹׁנָה, אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה--לֶחֶם לֹא אָכַלְתִּי, וּמַיִם לֹא שָׁתִיתִי:  עַל כָּל-חַטַּאתְכֶם אֲשֶׁר חֲטָאתֶם, לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה לְהַכְעִיסוֹ.  יט כִּי יָגֹרְתִּי, מִפְּנֵי הָאַף וְהַחֵמָה, אֲשֶׁר קָצַף יְהוָה עֲלֵיכֶם, לְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם; וַיִּשְׁמַע יְהוָה אֵלַי, גַּם בַּפַּעַם הַהִוא.  כ וּבְאַהֲרֹן, הִתְאַנַּף יְהוָה מְאֹד--לְהַשְׁמִידוֹ; וָאֶתְפַּלֵּל גַּם-בְּעַד אַהֲרֹן, בָּעֵת הַהִוא.  כא וְאֶת-חַטַּאתְכֶם אֲשֶׁר-עֲשִׂיתֶם אֶת-הָעֵגֶל, לָקַחְתִּי וָאֶשְׂרֹף אֹתוֹ בָּאֵשׁ, וָאֶכֹּת אֹתוֹ טָחוֹן הֵיטֵב, עַד אֲשֶׁר-דַּק לְעָפָר; וָאַשְׁלִךְ, אֶת-עֲפָרוֹ, אֶל-הַנַּחַל, הַיֹּרֵד מִן-הָהָר.  כב וּבְתַבְעֵרָה, וּבְמַסָּה, וּבְקִבְרֹת, הַתַּאֲוָה--מַקְצִפִים הֱיִיתֶם, אֶת-יְהוָה. כג וּבִשְׁלֹחַ יְהוָה אֶתְכֶם, מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ לֵאמֹר, עֲלוּ וּרְשׁוּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם; וַתַּמְרוּ, אֶת-פִּי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְלֹא הֶאֱמַנְתֶּם לוֹ, וְלֹא שְׁמַעְתֶּם בְּקֹלוֹ.  כד מַמְרִים הֱיִיתֶם, עִם-יְהוָה, מִיּוֹם, דַּעְתִּי אֶתְכֶם.  כה וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי יְהוָה, אֵת אַרְבָּעִים הַיּוֹם וְאֶת-אַרְבָּעִים הַלַּיְלָה--אֲשֶׁר הִתְנַפָּלְתִּי:  כִּי-אָמַר יְהוָה, לְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם.  כו וָאֶתְפַּלֵּל אֶל-יְהוָה, וָאֹמַר, אֲדֹנָי יְהוִה אַל-תַּשְׁחֵת עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ, אֲשֶׁר פָּדִיתָ בְּגָדְלֶךָ--אֲשֶׁר-הוֹצֵאתָ מִמִּצְרַיִם, בְּיָד חֲזָקָה. כז זְכֹר, לַעֲבָדֶיךָ--לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק, וּלְיַעֲקֹב:  אַל-תֵּפֶן, אֶל-קְשִׁי הָעָם הַזֶּה, וְאֶל-רִשְׁעוֹ, וְאֶל-חַטָּאתוֹ. כח פֶּן-יֹאמְרוּ, הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָנוּ מִשָּׁם, מִבְּלִי יְכֹלֶת יְהוָה, לַהֲבִיאָם אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-דִּבֶּר לָהֶם; וּמִשִּׂנְאָתוֹ אוֹתָם, הוֹצִיאָם לַהֲמִתָם בַּמִּדְבָּר. כט וְהֵם עַמְּךָ, וְנַחֲלָתֶךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ בְּכֹחֲךָ הַגָּדֹל, וּבִזְרֹעֲךָ הַנְּטוּיָה.  {פ}

דברים פרק י
א בָּעֵת הַהִוא אָמַר יְהוָה אֵלַי, פְּסָל-לְךָ שְׁנֵי-לוּחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים, וַעֲלֵה אֵלַי, הָהָרָה; וְעָשִׂיתָ לְּךָ, אֲרוֹן עֵץ. ב וְאֶכְתֹּב, עַל-הַלֻּחֹת, אֶת-הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר הָיוּ עַל-הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ; וְשַׂמְתָּם, בָּאָרוֹן. ג וָאַעַשׂ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים, וָאֶפְסֹל שְׁנֵי-לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים; וָאַעַל הָהָרָה, וּשְׁנֵי הַלֻּחֹת בְּיָדִי. ד וַיִּכְתֹּב עַל-הַלֻּחֹת כַּמִּכְתָּב הָרִאשׁוֹן, אֵת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֲלֵיכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ, בְּיוֹם הַקָּהָל; וַיִּתְּנֵם יְהוָה, אֵלָי. ה וָאֵפֶן, וָאֵרֵד מִן-הָהָר, וָאָשִׂם אֶת-הַלֻּחֹת, בָּאָרוֹן אֲשֶׁר עָשִׂיתִי; וַיִּהְיוּ שָׁם, כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי יְהוָה. ו וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, נָסְעוּ מִבְּאֵרֹת בְּנֵי-יַעֲקָן--מוֹסֵרָה; שָׁם מֵת אַהֲרֹן וַיִּקָּבֵר שָׁם, וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר בְּנוֹ תַּחְתָּיו. ז מִשָּׁם נָסְעוּ, הַגֻּדְגֹּדָה; וּמִן-הַגֻּדְגֹּדָה יָטְבָתָה, אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם. ח בָּעֵת הַהִוא, הִבְדִּיל יְהוָה אֶת-שֵׁבֶט הַלֵּוִי, לָשֵׂאת, אֶת-אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה--לַעֲמֹד לִפְנֵי יְהוָה לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ, עַד הַיּוֹם הַזֶּה. ט עַל-כֵּן לֹא-הָיָה לְלֵוִי, חֵלֶק וְנַחֲלָה--עִם-אֶחָיו:  יְהוָה הוּא נַחֲלָתוֹ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לוֹ. י וְאָנֹכִי עָמַדְתִּי בָהָר, כַּיָּמִים הָרִאשֹׁנִים--אַרְבָּעִים יוֹם, וְאַרְבָּעִים לָיְלָה; וַיִּשְׁמַע יְהוָה אֵלַי, גַּם בַּפַּעַם הַהִוא--לֹא-אָבָה יְהוָה, הַשְׁחִיתֶךָ. יא וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי, קוּם לֵךְ לְמַסַּע לִפְנֵי הָעָם; וְיָבֹאוּ וְיִירְשׁוּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם לָתֵת לָהֶם.  {פ}
יב וְעַתָּה, יִשְׂרָאֵל--מָה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ:  כִּי אִם-לְיִרְאָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל-דְּרָכָיו, וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ, וְלַעֲבֹד אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ. יג לִשְׁמֹר אֶת-מִצְו‍ֹת יְהוָה, וְאֶת-חֻקֹּתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ, הַיּוֹם--לְטוֹב, לָךְ. יד הֵן לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמָיִם, הָאָרֶץ, וְכָל-אֲשֶׁר-בָּהּ. טו רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק יְהוָה, לְאַהֲבָה אוֹתָם; וַיִּבְחַר בְּזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם, בָּכֶם מִכָּל-הָעַמִּים--כַּיּוֹם הַזֶּה. טז וּמַלְתֶּם, אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם; וְעָרְפְּכֶם--לֹא תַקְשׁוּ, עוֹד. יז כִּי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם--הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים, וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים:  הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר, וְהַנּוֹרָא, אֲשֶׁר לֹא-יִשָּׂא פָנִים, וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד. יח עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם, וְאַלְמָנָה; וְאֹהֵב גֵּר, לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה. יט וַאֲהַבְתֶּם, אֶת-הַגֵּר:  כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. כ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ תִּירָא, אֹתוֹ תַעֲבֹד; וּבוֹ תִדְבָּק, וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ. כא הוּא תְהִלָּתְךָ, וְהוּא אֱלֹהֶיךָ--אֲשֶׁר-עָשָׂה אִתְּךָ, אֶת-הַגְּדֹלֹת וְאֶת-הַנּוֹרָאֹת הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר רָאוּ, עֵינֶיךָ. כב בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ, יָרְדוּ אֲבֹתֶיךָ מִצְרָיְמָה; וְעַתָּה, שָׂמְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, לָרֹב.

  שמות פרק כ
א וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים, אֵת כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר.  {ס}

ב אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים:  לֹא-יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, עַל-פָּנָי. ג לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, וְכָל-תְּמוּנָה, אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת--וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם, מִתַּחַת לָאָרֶץ. ד לֹא-תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם, וְלֹא תָעָבְדֵם:  כִּי אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֵל קַנָּא--פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל-בָּנִים עַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים, לְשֹׂנְאָי.  ה וְעֹשֶׂה חֶסֶד, לַאֲלָפִים--לְאֹהֲבַי, וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי.  {ס}
ו לֹא תִשָּׂא אֶת-שֵׁם-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לַשָּׁוְא:  כִּי לֹא יְנַקֶּה יְהוָה, אֵת אֲשֶׁר-יִשָּׂא אֶת-שְׁמוֹ לַשָּׁוְא.  {פ}
ז זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ. ח שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ. ט וְיוֹם, הַשְּׁבִיעִי--שַׁבָּת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ:  לֹא-תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. י כִּי שֵׁשֶׁת-יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ, אֶת-הַיָּם וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-בָּם, וַיָּנַח, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי; עַל-כֵּן, בֵּרַךְ יְהוָה אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת--וַיְקַדְּשֵׁהוּ.  {ס}
יא כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ, וְאֶת-אִמֶּךָ--לְמַעַן, יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.  {ס}
יב לֹא תִרְצָח,  {ס}  לֹא תִנְאָף;  {ס}  לֹא תִגְנֹב,  {ס}  לֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר.  {ס}
יג לֹא תַחְמֹד, בֵּית רֵעֶךָ;  {ס}  לֹא-תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ, וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ, וְכֹל, אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ.  {פ}
יד וְכָל-הָעָם רֹאִים אֶת-הַקּוֹלֹת וְאֶת-הַלַּפִּידִם, וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר, וְאֶת-הָהָר, עָשֵׁן; וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ, וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק.  טו וַיֹּאמְרוּ, אֶל-מֹשֶׁה, דַּבֵּר-אַתָּה עִמָּנוּ, וְנִשְׁמָעָה; וְאַל-יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים, פֶּן-נָמוּת.  טז וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-הָעָם, אַל-תִּירָאוּ, כִּי לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם, בָּא הָאֱלֹהִים; וּבַעֲבוּר, תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל-פְּנֵיכֶם--לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ.  יז וַיַּעֲמֹד הָעָם, מֵרָחֹק; וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל-הָעֲרָפֶל, אֲשֶׁר-שָׁם הָאֱלֹהִים.  {ס}
יח וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, כֹּה תֹאמַר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:  אַתֶּם רְאִיתֶם--כִּי מִן-הַשָּׁמַיִם, דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם.  יט לֹא תַעֲשׂוּן, אִתִּי:  אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב, לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם. כ מִזְבַּח אֲדָמָה, תַּעֲשֶׂה-לִּי, וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת-עֹלֹתֶיךָ וְאֶת-שְׁלָמֶיךָ, אֶת-צֹאנְךָ וְאֶת-בְּקָרֶךָ; בְּכָל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת-שְׁמִי, אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ.  כא וְאִם-מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה-לִּי, לֹא-תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית:  כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ, וַתְּחַלְלֶהָ. כב וְלֹא-תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת, עַל-מִזְבְּחִי:  אֲשֶׁר לֹא-תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ, עָלָיו.  {פ}
 
בכבוד רב, איש הקבלה מדמון .  טלפון: 054-7515590 

 

היזהרו פן תפגעו:   
זהירות : מאתר שלא מוצגת בו תמונת המיסטיקן ולא רשום בו את מספר עוסק המורשה שלו.

זהירות מיוחדת: מבעל אתר שכותב באתרו : החזרת אהבה, כישוף אהבה וטיפול מיסטי.

                        "זה תמיד עובד, ותמיד מצליח, והתוצאה תמיד מובטחת"

מדמון קובע נחרצות : כי בעל אתר שכזה, הוא שקרן פתולוגי, ושרלטן ב - 100%
חשוב לדעת שרק המוות בטוח ב - 100%
 

אפשר להתקשר לאיש הקבלה מדמון לקבלת חוות דעת מקצועית ואמינה. טלפון: 0547515590 


 

 
לייבסיטי - בניית אתרים